Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 31b
וְאַרְעָא אוֹקְמַהּ בְּחֶזְקַת בַּר שָׁטְיָא!
Traduction
let the land remain in the possession of Bar Shatya. Since no substantiated proof was brought forth, the land remains in the hands of its current possessor. As such, the same should be true with regard to cases of betrothal and divorce whose status is uncertain; the woman should remain in her former presumptive status.
Tossefoth non traduit
וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא. לא דמי לההיא דאמר בקידושין (דף עט:) ובבבא בתרא (דף קנג:
ושם) אם בריא הוא עליו להביא ראיה ששכיב מרע היה ואם שכיב מרע הוא כו' דהכא כיון שדרכו להיות עתים חלים ועתים שוטה לא שייך להעמידו אחזקה כמו שהוא עתה:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: ''יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ''. תְּנָא בְּקִידּוּשִׁין, וְהוּא הַדִּין לְגֵירוּשִׁין. תְּנָא בְּגֵירוּשִׁין, וְהוּא הַדִּין לְקִידּוּשִׁין.
Traduction
Rather, Rabba’s understanding of the mishna must be rejected, and Abaye said: The mishna should be understood according to that which is written: ''His fellow speaks of him'' (Job 36:33). This principle teaches that a related case can be inferred from the single case cited. The mishna teaches the case where it is uncertain whether the item is closer to him or closer to her with regard to betrothal, and the same is true with regard to divorce if it is uncertain whether the bill of divorce fell closer to him or closer to her. Similarly, the mishna teaches the case of bills that were written in a questionable manner with regard to divorce, and the same is true with regard to betrothal.
Rachi non traduit
תנא בקידושין. ספק קרוב לו כו' וה''ה בגירושין:
ותנא בגירושין. כתב בכתב ידו וכו' וה''ה לקידושין:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי ''יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ'', מַאי ''זֶהוּ'' דְּקָתָנֵי?
Traduction
Rava said to him: If you understand that the legal ruling in all of these cases is the same, and the mishna was written in the style of: His fellow speaks of him, then what is the meaning of the term: This is, that the mishna teaches? The mishna in fact emphasizes that this is a betrothal whose status is uncertain and this is a divorce whose status is uncertain, which indicates this case alone and no other.
Tossefoth non traduit
אי יגיד עליו ריעו מאי זו היא דקתני. הוה מצי למיפרך אי יגיד עליו ריעו ליתני כולהו בחד וליתני חד מינייהו באידך כדפריך בפרק לא יחפור (ב''ב דף יט.):
אֶלָּא אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּקִידּוּשִׁין יֵשׁ בְּגֵירוּשִׁין, וְיֵשׁ בְּגֵירוּשִׁין מַה שֶּׁאֵין בְּקִידּוּשִׁין, וְ''זֶהוּ'' דְּגֵירוּשִׁין לָאו דַּוְקָא. אֶלָּא, מִשּׁוּם דִּתְנָא ''זֶהוּ'' בְּקִידּוּשִׁין, תְּנָא נָמֵי ''זֶהוּ'' בְּגֵירוּשִׁין. וְ''זֶהוּ'' דְּקִידּוּשִׁין לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי זְמַן, דְּלֵיכָּא בְּקִידּוּשִׁין.
Traduction
Rather, Rava said: All of the cases that exist with regard to betrothal whose status is uncertain exist in cases of divorce as well. However, there are some cases of uncertainty with regard to divorce that do not exist with regard to betrothal, as betrothal performed with a questionable bill is not disqualified. Accordingly, the term: This is, utilized in the mishna with regard to divorce, is not specific and does not imply exclusion of the case where it is possibly closer to him and possibly closer to her. Rather, because the mishna teaches the ruling of: This is, with regard to betrothal, where it is specific it teaches the phrase: This is, with regard to divorce as well. The Gemara asks: And what does the phrase: This is, mentioned with regard to betrothal, come to exclude? The Gemara answers: It comes to exclude the matter of the date, which is not essential with regard to betrothal, as when one betroths a woman by means of a document the date need not be written.
Rachi non traduit
ה''ג כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין. וזהו דגירושין לאו דוקא ומשום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין:
כל שיש בקידושין. כגון ספק קרוב לו וכו' הוי נמי ספק בגירושין:
ויש בגירושין. שאין ספק לענין קדושין כגון זמן כדמפרש לקמן דבשטר קידושין כגון המקדש בשטר לא תקנו זמן:
וזהו דגירושין לאו דוקא. דמשמעו זהו דהוי ספק בגירושין אבל ספק קרוב לא הוי ספק לגירושין ואיידי דתנא זהו בקידושין דדוקא זהו דקמ''ל זהו ספק קרוב הוא דשייך בקידושין אבל ספק זמן לא שייך בהו:
Tossefoth non traduit
למעוטי זמן דליתיה בקידושין. מספקא לר''י כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אי מהני בקידושין אי לא דכיון שאין צריך זמן מה לנו אם אין עליו עדים:
וּמִפְּנֵי מָה לֹא תִּקְּנוּ זְמַן בְּקִידּוּשִׁין? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי — אֲרוּסָה לֵית לַהּ פֵּירֵי.
Traduction
The Gemara asks about this matter itself: And for what reason did they not institute that the date must be included in the betrothal document? This policy works out well according to the one who says that the reason the Sages instituted that the date must be written on a bill of divorce is due to the profits. As the husband receives the profits from the wife’s properties during the period of their marriage, it was necessary to write a date on the bill of divorce in order to know at what point his right to receive or sell these items was terminated. However, it was not necessary to include a date on a deed of betrothal, as this document serves only to create a bond of betrothal, and there are no profits from a betrothed woman. A husband does not have the right to receive profits from his betrothed’s property until she is his full-fledged wife.
Rachi non traduit
הניחא למ''ד. בגיטין בפ' כל הגט (גיטין דף כו:) מפני מה תקנו חכמים זמן בגיטין משום פירי לידע מאימתי תגבה מבעלה פירות שאכל מנכסי מלוג שלה דקסבר משעה שנתן עיניו בה לגרשה שוב אין לו לבעל פירות:
ארוסה לית לה פירי. לפיכך לא תקנוהו בשטר קידושין שאין הבעל אוכל פירות עד שתכנס לחופה דכי תקון רבנן פירי לבעל משום פרקונה ופרקונה לא קא מחייב בה אלא מכתובה ואילך דתנאי כתובה הוא דאם תשתבאי אפרקינך בכתובות פ' נערה (כתובות דף נא.):
אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ — לִיתַקֵּין זְמַן!
Traduction
However, according to the one who says that the Sages instituted the requirement of including the date in the bill of divorce due to a case where a man is married to the daughter of his sister, then they should institute that he must include the date in a deed of betrothal as well. Occasionally a man might marry the daughter of his sister, whom he loves all the more because she is his close relative in addition to being his wife. If he knows that she acted licentiously while she was married to him, he might grant her a bill of divorce without a date so as to save her from the death penalty. Were witnesses to come forth and testify to her behavior, she could claim that at the time of her licentious act she was already a divorced woman. If this was indeed the reason for the Sages’ instituting the requirement of including the date in a bill of divorce, then the date should be included in a deed of betrothal as well, for an undated document of betrothal could be utilized equally well to prove the innocence of the daughter of his sister. If she acted licentiously in the period prior to her betrothal, she would not be penalized. Therefore, the date should be written on this document as well.
Rachi non traduit
משום בת אחותו. שמא יהא נשוי בת אחותו ותזנה תחתיו ויראה עדים ממשמשין ובאין ויחוס עליה ויגרשנה ויאמר קודם זנות שאתם מעידים כבר נתגרשה:
ליתקין זמן. נמי בשטר קדושין שמא תזנה ויאמר קודם קידושין הוה:
מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דִּמְקַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא וְאִיכָּא דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁטָרָא, לָא תַּקּוּן רַבָּנַן זְמַן.
Traduction
The Gemara answers: Because there are those who betroth by means of money and those who betroth by means of a deed, the Sages did not institute that the date must be written in the document. As the date of the betrothal has no place in the act of betrothal by means of money, the Sages did not distinguish between the various modes of betrothal.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: וְהָא עַבְדָּא, דְּאִיכָּא דְּקָנֵי בְּכַסְפָּא וְאִיכָּא בִּשְׁטָרָא, וְתַקּוּן רַבָּנַן זְמַן! הָתָם רוּבָּא בִּשְׁטָרָא, הָכָא רוּבָּא בְּכַסְפָּא.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rav Yosef, said to Rav Ashi: But with regard to a slave, where there are those who acquire them with money and there are those who acquire them with a deed, the Sages nevertheless instituted that the date must be written in a slave’s deed of purchase. He responded: There, with regard to slaves, the majority of people purchase them by means of a deed. Here, with regard to betrothal, the majority of people perform betrothal by means of money.
Rachi non traduit
והא עבדא. מכירת עבד:
ותקון רבנן זמן. בכל שטרי מכירה [של עבד כדי] לידע מאיזה זמן יאכל פירות שזה קנה נכסי עבדו:
Tossefoth non traduit
והא עבדא דאיכא דקני בכספא כו'. פירש בקונטרס שטר קניית עבד וקשה לר''י דא''כ מ''ש דנקט עבד דהו''מ למינקט שטר מכירת קרקע וכל שטרי מקח וממכר ועוד דהתם לא תיקון רבנן זמן ונראה דאשטר שיחרור קאי דתיקון זמן לידע מתי נאסר בשפחה והותר בבת ישראל וה''ק והא עבדא איכא דקני נפשיה בכספא ואיכא דקני בשטרא והשתא ניחא הא דמשני התם רובא וכו' וא''ת בפ''ק דגיטין (דף ט.) דתנן בג' דרכים שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים ליתני נמי זמן ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים וליתיה בקידושין וי''ל דכל מילי דחשיב התם ודפריך התם הוי חד טעמא בגיטי נשים ושחרורי עבדים אבל זמן דשחרורי עבדים בא להתירו בבת ישראל וגיטי נשים משום פירי:
אִיבָּעֵית אֵימָא, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַינְּחֵהּ גַּבֵּי דִידַהּ — מָחֲקָה לֵיהּ. לַינְּחֵהּ גַּבֵּי דִידֵיהּ — זִמְנִין דְּבַת אֲחוֹתוֹ הִיא וּמְחַפֵּה עֲלַהּ.
Traduction
If you wish, say a different reason why the Sages did not institute that the date must be included in a deed of betrothal. This is due to the fact that it is not possible to institute this in a manner that will ensure that no problems will result. How would we do this? If we leave the deed of betrothal with her, she will erase the date, and so it would remain impossible to prove the juncture at which her licentious behavior took place. If we leave the deed with him, then there are times when she is his sister’s daughter and he might cover for her by erasing the date himself.
Rachi non traduit
מחקה ליה. לזמן ותאמר קודם קידושין היה זנות זה:
לַינְּחֵהּ גַּבֵּי עֵדִים — אִי דִּזְכִיִרִי לַיְתוֹ לַיסְהוּד. וְאִי לָא — זִמְנִין דְּחָזוּ מִכְּתָבָא וְאָתוּ מַסְהֲדִי, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ''מִפִּיהֶם'', וְלֹא מִפִּי כְתָבָם.
Traduction
If we leave it with the witnesses who signed the document, if they remember themselves the date when the deed was given to the woman, the date need not be written in the document itself, for let them come forth and testify from their memory. And if they do not remember by themselves, then there are times when they see the date that is written and come forth to testify on that basis. And the Merciful One states: ''By the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, shall a matter be established'' (Deuteronomy 19:15). From this verse it is derived: From their mouths, and not from their writings, indicating that testimony is proper only if the individual stated it of himself, and not on the basis of what is written.
Rachi non traduit
לינחיה גבי עדים. מאי מהני אי דכירי אימת הוה קידושין אפי' אינו כתוב בשטר מצו לאסהודי אלא להכי אמרת דמהני דזימנין דלא דכירי וחזו מכתבא ואתו ומסהדי והאי לאו עדות הוא דרחמנא אמר ע''פ שנים עדים (דברים י''ט:ט''ו) ולא שיעידו על פי כתבם:
Tossefoth non traduit
דחזו בכתבא ואתו ומסהדי כו'. קשה לר''י דבהגוזל קמא (ב''ק דף צח. ושם:) גבי השורף שטרותיו של חבירו פריך ואי דאיכא סהדי דידעי ליכתבו ליה שטרא אחרינא ואמאי הא אמר הכא דמפיהם ולא מפי כתבם ואר''י דה''נ אם היו מעידים שכך ראו בשטר שפיר הוו עבדי דהרי הם כאילו מעידים ראינו עדות שנתקבל בב''ד דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב''ד אבל חיישינן שמא לא יעידו שכך ראו בשטר אלא שמא יעידו על המעשה עצמו כאילו הם זוכרים והם אינן זוכרין אלא על פי הכתב וכן הא דאמרינן בפ''ב דכתובות (דף כ.) כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו אחר כמה שנים והוא שזוכרה מעצמו אבל אין זוכרה מעצמו לא התם נמי לא איירי במעיד שכך ראה כתוב אלא במעיד על מעשה עצמו ועוד דהתם לא הוה שטר אלא שכותב לזכרון דברים בעלמא ולא שייך למימר נעשה כמי שנחקרה עדותו בב''ד ואר''י דשמע מר''ת שנוהגין עכשיו ששולחין העדים עדותן בכתב ידם לב''ד ולא קרינן ביה מפיהם ולא מפי כתבם כיון שהם זוכרין עדותן והא דתניא במי שאחזו (גיטין דף עא.) ואם לא יגיד פרט לאלם שאין יכול לדבר ופריך ואמאי והרי יכול לדבר מתוך הכתב שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם שאני אלם שאין ראוי להגיד כדאמרינן (מנחות דף קו:) כל שאין ראוי לבילה כו' אבל אחר מועיל כתב ידו כשזוכר העדות ומיהו בפירוש חומש (דברים י''ט:

ט''ו) פרש''י ע''פ שנים עדים פרט שלא ישלחו כתבם לב''ד:
אִי הָכִי, בְּגֵירוּשִׁין נָמֵי נֵימָא הָכִי! הָתָם — לְהַצָּלָה דִּידַהּ קָאָתֵי, הָכָא — לְחוֹבָה דִּידַהּ קָאָתֵי.
Traduction
The Gemara asks: If that is so, let us say that with regard to divorce as well. In cases of divorce there should also be a concern lest the woman erase the date on the bill of divorce in her possession. The Gemara responds: There, in the case of a bill of divorce, the date comes to save her, since the bill of divorce removes her status as a man’s wife. She therefore would fear erasing anything lest she disqualify the bill altogether, thereby possibly rendering herself a married woman again (Ramban). Here, however, when dealing with a deed of betrothal, the date comes to her disadvantage, since until now she was presumed to be a single woman, and if there is no date on the document then she clearly cannot be punished.
Rachi non traduit
גבי גירושין נמי. אמאי תקנו זמן משום בת אחותו גבי מאן נינחיה:
להצלה דידה קאתי. וליכא למיחש דלמא מחקה ליה דכי אתו סהדי דזינתה אי לא מייתא שטרא דאיגרשה מקמי הכי מוקמינן לה בחזקת אשת איש. ומיהו אי לא תקון רבנן זמן הוה מצי לאחפויי עלה ומספיקא לא קטלינן לה אבל השתא דתקון רבנן אי לא מייתא ליה מוקמינן לה אחזקה וקטלינן לה:
הכא לחובה דידה קאתי. זמן דקידושין ואי תקון לה רבנן זמן וזינתה כבשה ליה לשטרא או מחקה ליה וקיימא אחזקת פנויה כדמעיקרא:
Tossefoth non traduit
להצלה דידה קאתי. פי' בקונט' דהשתא דתיקון זמן אי לא מייתא שטרא דאיגרשה מקמי הכי מוקמינן לה אחזקת אשת איש וקטלינן לה ואין נראה דבהדיא אמר בפ' שני דגיטין (דף יז:) גזייה לזמן ויהביה ניהלה מה הועילו חכמים בתקנתן ומשני לרמאי לא חיישינן אלמא כי ליכא זמן לא קטלינן לה ואר''י דה''פ להצלה דידה קאתי שהגט בא להצילה ולהגיד שהיא מגורשת ולכך יראה למחוק הזמן כי סבורה שיפסול בכך וגרע כחו טפי אבל ודאי אי הוה מחקת ליה לא הוה קטלינן לה הכא לחובה דידה קאתי דהקידושין באין להעיד שהיא מקודשת ומחקה ליה לעולם לזמן:
מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין שָׁלֹשׁ נָכְרִיּוֹת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, וְעָשָׂה בָּהּ הַשֵּׁנִי מַאֲמָר, וּמֵת — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת.
Traduction
MISHNA: In the case of three brothers who were married to three unrelated women, and one of the brothers died, the following occurred: The second brother performed levirate betrothal with the wife of the deceased brother and before he was able to consummate the levirate marriage he died as well, leaving behind two women who happen before the third brother for levirate marriage. Then those two women must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage.
Tossefoth non traduit
שלשה אחין נשואין ג' נשים נכריות. הו''מ למנקט ואחד מופנה:
שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמֵת אֶחָד מֵהֶן... יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' — שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת יָבָם אֶחָד, וְלֹא שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְיַיבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה.
Traduction
As it is stated: ''If brothers dwell together and one of them dies and he has no child, the wife of the dead man shall not be married outside of the family to one not of his kin; her brother-in-law will have intercourse with her'' (Deuteronomy 25:5). This teaches that a woman eligible for levirate marriage is one who has one levirate relationship and not one who has a double levirate relationship. In this case, the wife of the first deceased brother requires levirate marriage due to both the marriage with her first husband as well as the levirate betrothal with the second brother. Rabbi Shimon says: He may consummate the levirate marriage with whichever woman he wishes and then perform ḥalitza with the second.
Rachi non traduit
מתני' זיקת שני יבמין. דכל זמן שלא כנסה זה עדיין זיקת ראשון עליה ונתוספת עליה זיקת מאמרו הרי כשמת זה נותרו עלה זיקת שניהם ואילו כנסה הוה פקעה זיקה דקמא וכי מיית לא הוה עלה אלא זיקת שני א''נ לא עבד בה מאמר לא הוה עלה אלא זיקת ראשון:
מייבם לאיזו שירצה. כדקתני טעמא בפרק שני בברייתא אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל ואם אינו מאמר אשת ראשון הוא בועל:
וחולץ לשניה. דחדא לא מיפטרא בביאה דאידך דלמא מאמר לא קני והוו להו ב' יבמות הבאות מב' בתים וייבומי תרווייהו נמי לא דלמא מאמר קני והוו להו ב' יבמות הבאות מבית אחד:
גְּמָ' וְאִי זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין דְּאוֹרָיְיתָא, חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי! אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד מִתְיַיבְּמוֹת.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: If the halakha that a woman who has a double levirate relationship is exempt from levirate marriage is by Torah law, as indicated by the proof offered in the mishna, she should not require ḥalitza as well, but be completely exempt. Rather, it is by rabbinic law. The restriction on levirate marriage in this case is not by Torah law, as by Torah law the brother is allowed to consummate the levirate marriage with both of these women since each was the wife of a different brother. The requirement for ḥalitza in this case was instituted as a rabbinic decree lest people say that two yevamot who come from a single household can enter into levirate marriage. Since the second brother had performed levirate betrothal, people might come to think that both were actually married to him. If the third brother consummates the levirate marriage with both women, it would lead people to think that it is permitted to take two of a brother’s wives in levirate marriage, when in fact the Torah allows the yavam to marry only a single wife of the deceased.
Rachi non traduit
גמ' אי זיקת שני יבמין דאורייתא כו'. לרבנן פריך:
אלא מדרבנן. דמדאורייתא מאמר לא קני והוו להו שתי יבמות מב' בתים ותרוייהו מצי לייבומי ורבנן הוא דגזרו שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתייבמות:
Tossefoth non traduit
מדרבנן וגזירה כו'. משמע דאשת ב' מתים בשום מקום לא הויא אלא מדרבנן דאי לאו גזירה דהכא היתה מתייבמת אפי' בעלת מאמר ולא גזרינן לה אטו אשת שני מתים וא''כ מי שעליה זיקת יבם אחד כו' לא הויא דרשא גמורה אלא אסמכתא בעלמא וקשה דבפרק בתרא דגיטין (דף פב:
ושם) אמרי' אלא אשת ב' מתים היכי משכחת לה משמע דהוי דאורייתא ואפי' בחד דוכתא וי''ל דפלוגתא דתנאי היא כדמוכח לקמן בסוף האשה רבה (יבמות דף צו:) גבי בן תשע שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת השניה חולצת או מתייבמת הראשונה שהיא בעלת זיקת שני יבמין חולצת ולא מתייבמת ופריך בגמרא ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה מיבום פירוש כי הכא ומסיק לרבי יוחנן דעשו ועשו ופליג תנא דשמעתין אההוא תנא דהאי תנא דשמעתין גזר משום צרה פירוש הא דקא אסר בעלת מאמר משום דאיכא צרה בהדה כדגזר בשמעתין דלמא חליץ והדר מייבם כדפירש בקונטרס אבל משום זיקת שני יבמין לא מיתסרא דלאו דאורייתא ומיהו כי ליכא צרה בהדה נמי אסורה אטו היכא דאיכא צרה כדקאמר התם רבא לעיל דאפי' היכא דליכא צרה בהדה מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמא ותנא דהתם לא גזר משום צרה פי' הא דקא אסר לבעלת ביאת בן תשע לייבומי לאו משום צרה אלא אטו אשת שני מתים דהוי בעלמא דאורייתא ודוקא בדידה גזרו אבל בצרתה לא דלא רצו להחמיר גם בצרתה אטו אשת שני מתים וההיא דריש המגרש (גיטין פב:) כההוא תנא וריב''ן פירש שם דלכולי עלמא אשת שני מתים דאורייתא ותנא דהכא גזר אף באשת השני משום צרה דהיינו בעלת מאמר דקא סבר כיון דבעלמא אשת שני מתים דאורייתא מחמירי אפי' באידך ותנא דהתם לא מחמיר כולי האי ולא גזר באשתו של בן תשע אטו בעלת זיקת שני יבמים וקשה דהכא מסיק דטעמא דהך תנא משום הנך גזירות דמפרש הכא ועוד דהתם קרי רבא לאשתו צרה וקאמר נמי ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה כו' והכא קרי לבעלת מאמר צרה וריב''ן הקשה לעצמו שתי קושיות הללו ופר''י עיקר:
וּנְיַיבֵּם לַחֲדָא וְנִיחְלוֹץ לַחֲדָא! גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: בַּיִת אֶחָד, מִקְצָתוֹ בָּנוּי
Traduction
The Gemara asks: So let him consummate the levirate marriage with one woman and perform ḥalitza with the other one, and this would eliminate our concern. The Gemara responds: We do not do this due to a rabbinic decree lest they say: When there are two women from a single household, part of it must be built
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source